הוא מוזר, ירוק, דומה לקיפוד ודורש הרבה השקעה ומאמץ, ולמרות זאת, הארטישוק הוא אחד הירקות הכי טעימים ומעניינים שיש. איך לקלף אותו, למה הוא משחיר ואיך קשורה מרילין מונרו לכל הסיפור? הכל בכתבה
ארטישוק הוא ירק דיי מתוסבך. עד לפני כמה שנים בכלל לא אהבתי אותו. היה לי קשה להתחבר לענין הזה שלוקחים משהו, זורקים אותו לסיר לכמה שעות (לפחות כך היה הנוהג בביתי) ואז מעמיסים את העלים במיונז בשביל נגיסות קטנות של עלה בטעם לא ברור. וכמה בזבוז. אוי כמה שאריות נשארות מהירק הזה. בכלל לא ברור מי היה הראשון שהסתכל על הפרח הזה ואמר לעצמו "הממממ.. אם אני אקטוף אותו לפני שהוא פורח וארתיח אותו ממש הרבה זמן אני אקבל משהו אכיל".
היום, לעומת זאת, עברתי מייקאובר ואני חסיד ארטישוקים. כשמגיעים אל לב הארטישוק ומכינים אותו בבישול קצר שמשאיר את הטעמים המיוחדים שלו בשיא, יוצא משהו באמת מיוחד.
>> שמעתם על אוזן המן במילוי ארטישוק? הנה כאן
7 דברים לדעת על ארטישוק
1. כל מי שלמד לפסיכומטרי ידע להגיד שלארטישוק שמות רבים ועתיקים. חרשוף, חרשף וקינרס, כולם מתארים אותו או ירק ממש דומה בטעמו. יש תאוריות המציעות ששמה של הכינרת לא נגזר מצורתה הכינורית, אלא בגלל שיחי הארטישוק (קנרסים) שצמחו סביב לה. לא ברור אם הצמח שאנחנו אוכלים היום הגיע מאתיופיה או שהוא תוצאה של שיבוח זני חרשוף עתיקים.
2. היוונים והרומים העתיקים האמינו שאכילת ארטישוקים רבים היא סגולה לבן זכר והתייחסו אליו כירק האהבה.
3. ב-1948, עוד לפני ששינתה את שמה למרילין מונרו, נורמה ג'ין נבחרה להיות מלכת הארטישוק הראשונה בפסטיבל הארטישוק המסורתי שמתקיים מדי שנה בקאסטורוויל שבקליפורניה. עיר זו מייצרת 80% מהארטישוקים בארצות הברית.
4. הוא שייך למשפחת המורכבים, מה שהופך אותו לקרוב משפחה של החסה, החמנייה והארטישוק הירושלמי (שהוא לא ארטישוק בכלל וכבר יש על זה כתבה 🙂 ).
5. בניגוד למרבית הירקות שאנחנו אוכלים, שהם או פרי (עגבניה ) עלה (פטרוזיליה) או פקעת (תפוח אדמה), הארטישוק הוא הפרח של הצמח. כל העבודה הקשה שעושים סביבו היא כדי להגיע אל הניצן שלו (לב הארטישוק בשבילכם), שמכיל חומרים מזינים רבים. מלבד הלב, גם קצוות העלים שצמודים לו אכילים, אבל הם דורשים בישול ממושך בכדי להתרכך. אם היינו מגדלים בבית ארטישוק ונותנים לו לפרוח, היינו רואים במרכזו פריחה סגולה ויפה.
6. לארטישוק יש קטע מיוחד: כל מה שאוכלים אחריו ירגיש מתוק יותר, וזה כי הוא מכיל חומר שנקרא סינארין (cynarin, שמגיע מהשם האיטלרי לארטישוק, cynar, שנגזר מהשם העברי לארטישוק, קנרס!) שמגרה את בלוטות הטעם שקולטות אצלנו מתיקות.
7. למה הוא משחיר?
ארטישוקים ידועים לשמצה בנטייתם להשחיר במהרה. ברגע שהניצן נחשף לאויר, תרכובות פנוליות ואנזימים שהוא מכיל מגיבים לחמצן וגורמות לצבעו להתכהות. האזור הרגיש ביותר הוא האזור עם הסיבים, ויש שתי דרכים למנוע את התהליך: הראשונה, שימוש בנוגדי חמצון – להלן מיץ לימון, והשנייה – בישול, שמפסיק את פעולת האנזימים המשחירים.
איך לבחור
יש יותר מ-140 זני שונים של ארטישוק, הנבדלים זה מזה בגודל וצבע. ביום הצילום עבדתי עם שנים מהם: אחד ירוק לחלוטין (עליו מודגם הקילוף ) והשני עם עם עלים סגלגלים יותר (2 תמונות למעלה). מלבד גודל הלבבות (גדולים יותר בירוק) לא ניכרו הבדלים משמעותיים בין השניים.
הארטישוק המושלם יהיה בעל עלים חזקים ובולטים, ויראה כאילו הוא הרגע נקטף מהצמח. אם העלים שלו נראים מיובשים ולא מהודקים למרכז, או שהגבעול נראה מיובש לחלוטין, אפשר לוותר עליו.
דרך טובה לבדוק את הטריות היא מבחד הקול: מושכים אחד מהעלים החיצוניים של הארטישוק כלפי מטה. אם העלה נפצע ועשה מעין 'טיק' כזה, זה אומר שהעלים עדיין עמוסים נוזלים, מה שמעיד על טריות.
בחרתם? מצוין. הכי כדאי להשתמש בו ביום הקנייה, כי גם בקירור הוא מאבד מטריותו מאוד מהר.
איך לקלף
מטרת העל בקילוף ארטישוק היא להגיע ללב במינימום פחת ומינימום השחרה מיותרת. יש הרבה שיטות להגיע ללב העניין (הבנתם? 😀 ), הנה אחת מהן.
קודם כל, מכינים קערה עם הרבה מיץ לימון ומים, ביחס של בערך 2:1 לטובת המים. ככל שיהיה יותר מיץ לימון הם ישחירו פחות. למשימה זו אני משתמש במיץ לימון משומר, שהוא זול יותר וגם ככה אפשר לשטוף אותו, ויש כאלו שמשתמשים בכדור ויטמין C, אותו הם כותשים (כי החומר הפעיל בלימון הוא ויטמין ה-C, נוגד חמצון חזק. וכשאני אומר יש כאלו אני מתכוון לגורדון רמזי).
תולשים את העלים החיצוניים מסביב לארטישוק, עד שמגיעים לעלים הבהירים והפנימיים. מושכים את העלים כלפי מטה, ותולשים מאיפה שהם נשברים – ככה כל החלק האכיל של העלים נשאר קרוב ללב.
מסירים את הגבעול, או מסירים את החלק הסיבי שלו בעזרת סכין קטנה ויעילה.
בין שלב לשלב טובלים במי הלימון.
מסירים את החלק הירוק מבסיס הלב בזהירות
באותו אופן מסירים את הירוק מהדפנות.
בתנועת סכין אחת מסירים את העלים הבהירים, וחושפים את החלק ה'שעיר' של הארטישוק.
חוצים את הארטישוק לאורך.
חצי אחד משאירים במים, ובעזרת כפית מוציאים את השערות מהחצי השני. מעבירים מיד למים כי זה משחיר בצ'יק וחוזרים על הפעולה עם החצי השני.
אם מכינים ארטישוק לממולאים, או שלב הארטישוק די קטן, מדלגים על החיתוך באמצע, ונכנסים פנימה עם הכפית ישר כדי להוציא את השערות ולחשוף את הלב. שומרים במי לימון עד השימוש.
רוצים סרט? צפו בשף הצרפתי המפורסם ז'ק פפין מכין ארטישוק ב-2 דרכים שונות
מה מכינים? נסו את המתכון הבא: פילאף אורז חגיגי עם פרוסות ארטישוק ופול ירוק
אם יש לכם שאלות על ארטישוק, מבטיח להתייחס כאן בתגובות אבל גם בפייסבוק אפשר לשאול =]
לעוד מדריכים שיעזרו לכם להעביר בקלות את פסח:
איך להכין אפונה טרייה
איך לקלף פול ירוק
נדמה לי שהיה כאן פעם באתר מתכון לארטישוק שלם אפוי בתנור, אבל אני לא מצאתי אותו ועכשיו אני תוהה אם התבלבלתי… יש כאן מתכון כזה? ואם לא – אתה מכיר מתכון כזה?\
תודה!
היי נועה 🙂
את חצי מתבלבלת – אכן ראית כתבה שלי בה אני מסביר איך להכין ארטישוק אפוי, זה פשוט לא היה כאן אלא באתר אחר בו אני כותב 🙂
הנה המתכון:
לוקחים ארטישוקים, קוטמים את החלק העליון של העלים ומסירים את הגבעול. פותחים מעט את עלי הפרח, ואז מזלפים שמן זית, דוחפים את הפרח 2-3 שיני שום ומתבלים את החלק הפנימי במלח ופלפל. אוטמים בנייר אלומיניום ושולחים לתנור בחום גבוה (210 מעלות) לשעה ורבע, עד שהארטישוקים רכים גם בתחתית (בודקים על ידי החדרת סכין דרך האלומיניום – הוא אמור לחדור ללא התנגדות). מוציאים, נותנים להם להתקרר מעט ואוכלים 🙂
תודה רבה על התשובה המפורטת! אני רואה שעשיתי סלט מהמקומות השונים שאתה כותב בהם… בכל מקרה הכנתי ויצא מצויין.
ו- :-O על התמונה שמופיעה ליד התגובה שלי… מין הסתם זו לא אני:) אני מניחה שזה קשור לאימייל הרנדומלי והגנרי שהכנסתי (פשוט לא אוהבת להכניס אימייל אמיתי לאתרים, חביבים ככל שיהיו). עם הבחור האלמוני הסליחה.
בשמחה 🙂
אכן, מאות מתכונים שלי זרועים ברחבי הרשת.. =]
ו-מי זה הבחור הזה שתפס אתהכתובת הנחשקת הזאת? 😛 בטח פתח אותה שניה אחרי שGMAIL הושק
עוז אולי תוכל להאיר את עיני ולהסביר מה ההבדל בין לבבות ארטישוק לתחתיות ארטישוק?? האם רק חוסר הגבעול??
תודה ❤
שמות שונים לאותו חלק. אפילו בלי הגבעול
לבבות נשמע יותר מגניב
אתר נפלא! רק לאחרונה נחשפתי אליו… בהרבה מתכונים של ארטישוק (סלטים,פסטות וכד') אפשר להשתמש בארטישוק מורתח, דבר שמקל משמעותית על הקילוף (אחרי שהוא מורתח הוא מתנקה ממש בקלות).
היי אלעד 🙂
ברוך הבא ותודה על השבחים
היתרון המשמעותי של קילוף מוקדם הוא שהוא מאפשר לך לשלוט ברמת הבישול של הארטישוק.
אם מראש צריך שהוא יהיה רך כמו אחרי הרתחה, קילוף אחרי בישול בהחלט חוסך המון זמן =]
האם ניתן להקפיא לבבות ארטישוק ואם כן כיצד
ואם לא כמה ימים ניתן לשמור במי לימון עד הבישול, אני מתכננת את הארוחה לפסח…….ויהיו סועדים רבים
היי בתיה.
את יכולה פשוט להכין את התבשיל שאת מתכננת עם הארטישוקים שלושה ימים מראש ויהיה בסדר.
לא הייתי מקפיא לבבות טריים חראם עליהם.
טכנית כמובן ניתן: קולפים את הארטישוק כמו שמוסבר, מבשלים במים עם הרבה לימון 10 דקות (כדי לכבות את האנזימים שגורמים להשחרה), נותנים לארטישוק להתקרר מעט ומשם למקפיא
קראתי רגע והזכרת לי שאני צריך להכין ארטישוקים מוחמצים כמו שעושים ברומא. תודה על הפוסט.
עכשיו כשהארטישוקים ב5 ש"ח לק"ג זה כדאי ואף רצוי! שמחתי להזכיר =]
וואו תוכל לשתף אותנו במתכון לארטישוקים המוחמצים כמו ברומא? ??
היי עז! תודה רבה על ההסבר.
לקראת הכנת ממולאים… יש צורך לבשל את הארטישוק לפני או למלא אותו בלי בישול מקדים?
היי מיכל 🙂 בשמחה!
לטעמי אין צורך לבשל את הארטישוקים לפני – אם תבשלי אותם, חלק מהטעם שלהם יצא למי הבישול, ואת רוצה את הטעם הזה בתוך הרוטב של הממולאים.
בהצלחה =]
הי עז,
קילפתי מלא ארטישוקים. יש לך טיפ מנצח להחמצת לבבות ארטישוק טריים (סטייל איטליה?)
היי יעל =]
האמת שמעולם לא החמצתי ארטישוקים הם תמיד נאכלים די מהר 😀
שלום:)
רציתי לשאול האם אחרי שאני מקלפת את הארטישוק ומניחה במים ולימון, אפשר להקפיא אותם ולהשתמש איתם לאחר מכן?
היי שילת =] אפשרי בהחלט