טעימה עיוורת • יינות קברנה סוביניון

מה קורה כשנותנים לחברים שלא מבינים ביין לטעום כמה מיינות הקברנה סוביניון האהובים והמוכרים בסצינה המקומית? טעימת יינות נטולת פלצנות

אם היו מביאים לי לקרוא כתבת יין לפני שלוש שנים, רוב הסיכויים שלא הייתי מצליח לסיים אותה. עם מילים לא ברורות (מי ביקש טאנינים ועפיצות ולא קיבל?) ותיאורים הזויים (ארומות של עור ורצפת יער טחובה לאחר הגשם הראשון של חודש חשוון), איך אמור האדם מן השורה, שלא מנוסה בטעימות, אזורי יין וסוגי תסיסה להבין על סמך מסמך עם כמה מילים ותמונות של בקבוקים האם כדאי לו להשקיע מכספו כדי לקנות יין כזה או אחר?

מאז צברתי ניסיון בטעימות ואירועי יין (הכותב הינו עורך מדור היין של יקבי כרמל באתר נענע10) ולמדתי מספיק כדי להחזיק שיחה בנושא ולהבין מה כותבים עמיתיי. אבל זה לא ממש עוזר לקדם את המושג המקודש של תרבות היין הישראלית (מילים יפות שרוצות להגיד: תשתו יותר יין!), אז הבאתי לחברים שלי, שרובם המכריע לא מבינים במיץ הענבים המותסס הזה, לטעום ולהחליט איזה יינות הכי טעימים להם, כי בסופו של דבר, אם אתה מנוסה בטעימות ואם לא, אם אתה מנתח את היין ואם לא, יש בסך הכל שתי אופציות, או שכיף לשתות אותו, או שלא.

את הטעימה העיוורת הראשונה כאן בבלוג הקדשתי לסוס המירוצים של תעשיית היין העולמית והישראלית, זן הענבים קברנה סוביניון.

מי היו הטועמים?
אור שגיא, מהנדס חשמל ומחשבים ועובד הייטק
אור שוחט, מתמטיקאי וגם פיינליסט בעונה השנייה של 'היפה והחנון'
אלכס פלום, מנכ"ל חברת 3DSELLERS, אשר מפתחת אפליקציות למוכרים באיביי, שגם צילם את רוב התמונות כאן בפוסט (מנוסה בטעימות יין)
גלעד גרינברג, ביולוג, לומד במסלול מואץ לדוקטורט באוניברסיטת תל אביב
הגר עדי, אשתו של אלכס, בעברה מנהלת משמרת בקפה נואר (מנוסה בטעימות יין)
עידו משה, ראש צוות web בחברת סטארט אפ
שרון הבדלה, עובדת הייטק, מוזיקאית וכותבת

איך התבצעה הטעימה ?
את כל היינות שמיועדים לטעימה עטפתי ברדיד אלומיניום, שיסתיר את התויות של היין. באותה הזדמנות הסרתי את הקפסולה (יריעת המתכת שמכסה את הפקק – תפקידה למנוע מאבק ולכלוכים לחדור ליין).

הטועם הראשון להגיע היה לא אחר מאשר אור שוחט, שכולכם תסכימו שהוא אדם אמין ורציני. אור לקח את הבקבוקים העטופים, ערבב אותם והדביק לכל אחד מדבקה עם מספר (אני הלכתי לערוך את הכתבה על סופלה השוקולד). היינות נמזגו לפי הסדר האקראי שקבע אור, כשלא אני ולא הטועמים יודעים מה היין שנמזג*. בנוסף, לא נמסר לטועמים שום מידע על היינות (מחיר, אזור גידול, שנת בציר, יקב וכולי).

הטועמים התבקשו לתת ציון מ-0 עד 6 לכל יין, כש-0 משמעו "לא רוצה לשתות להריח או לשמוע על היין הזה לעולם" ו-6 משמעו "זה היין המושלם בעיני". כל טועם גם התבקש להסביר מה דעתו על היין. לא הגבלתי את הציונים לקפיצות מיוחדות, כלומר אם מישהו הרגיש היין שווה מבחינתו ציון של 3.92, הוא לא נדרש לעגל את הציון. חלק מהטועמים היו קיצוניים בציונים שנתנו, וחלק היו יותר מתונים – טבלת התוצאות המלאה בסוף המאמר. צייתי ליד כל ציון ממוצע את סטיית התקן שלו – כדי להראות את תנודתיות הציונים.

בין יין אחד לשני הטועמים התבקשו לאכול משהו (מאכלים שמתאימים ליין: גבינות, לחמים, פירות, שמן זית) ולשתות מים כדי לרענן את החיך בין טעימה לטעימה.

מה משפיע על הדירוג של הטועמים?? קראו כאן!

והרי התוצאות (לפי סדר המזיגה):

יין #1: adom קברנה סובניון מבציר 2010, יקב ססלוב

ציון ממוצע: 3.63   סטיית תקן: 1.58

מה מספר עליו היקב:
יין זה עשוי מ-100% ענבי קברנה סוביניון מכרמים איכותיים בגליל העליון. לאחר תסיסה והשריה על הקליפות בטמפרטורה מבוקרת הועבר היין להמשך התבגרות בחביות עץ, חלקן צרפתיות וחלקן אמריקאיות, לתקופה של 20 חודשים, בטרם בוקבק. מחיר : 117 ש"ח.

מה אמרו הטועמים (מהדירוג הגבוה נמוך):
"מומלץ מאוד: ריח מצוין, טעם שוקולדי וסיומת נעימה; טעים מאוד, מרגיש מיוחד אבל עדיין מוכר; גוף בינוני חזק, טעם שמזכיר פטל ונעים בלשון. מרגישים שהיין התיישן בחביות עץ אלון; חזק, ארומטי, עמוק; ריח חזק שאני פחות אוהב, הטעם בסדר; חמוץ, חזק, לא מתגלגל כיפי; חזק וקצת מר”.

יין #2 ומצטיין הטעימה: תשבי אסטייט קברנה סוביניון מבציר 2007, יקב תשבי

ציון ממוצע: 4.39   סטיית תקן: 0.49

מה מספר עליו היקב:
יין אדום יבש המורכב מ-92% קברנה סוביניון, 4% פטיט ורדו, 2% קברנה פראנק, ו-2% מרלו מכרמים בגליל והרי יהודה. בדרך לבקבוק עבר תסיסה הדרגתית ומבוקרת במכלי נירוסטה במשך שלושה שבועות, מתוכם שבועיים עם הקליפות. היין יושן בחביות עץ אלון במשך 12 חודשים ובוקבק ללא סינון והצללה. מחיר: 95 ש"ח.

מה אמרו הטועמים:
ריח טוב, טעם עדין, מחליק בקלות בגרון; פירותי, גוף בינוני, סיומת קלילה ונעימה; נחמד, קלאסי, מעט מתוק מדי; חמוץ פחות מיין מספר 1, גם פחות חזק ויותר נעים לשתות; עדין יותר, זורם, משאיר טעם מתקתק בפה; קליל, כיפי לשתייה, פירותי, חמצמץ ומתקתק; מתוק במידה טובה, מחליק טוב, לא מספיק חזק.

הערת עורך:
לא רק שהציון הממוצע של היין היה הכי גבוה, סטיית התקן שלו הייתה הנמוכה ביותר, כלומר הדעות לגביו לא היו מפולגות כמו שהיו עם יינות אחרים בטעימה.

יין #3: דון חוליו קברנה סוביניון מבציר 2012, תוצרת צ'ילה, מיובא לארץ ע"י חברת הכרם

ציון ממוצע: 3.29   סטיית תקן: 1.58

מה מספר עליו היבואן:
יין אדום יבש מבושל, המיוצר על ידי יקב לואיס פליפה אדוארדס הממוקם בעמק קולשגואה (לא מדובר בטעות הקלדה!) שבצ'ילה. יינות דון חוליו הינם כשרים ומופקים במיוחד עבור השוק הישראלי כיין שולחני. באתר היקב לא נמצא מידע נוסף על היין. מחיר: 34 ש"ח.

מה אמרו הטועמים:
ריח לא טוב, קצת מסריח, קליל, נחמד לטעימה, לא משאיר יותר מדי טעם לוואי, מפתיעה הסתירה בין הריח הפחות מוצלח לטעם הנחמד, אחרי זמן מה בכוס הריח משתנה ונהיה רמז קל של זיתים; מאוד עדין, זורם, קליל, משאיר טעם לוואי מריר (מרגיש שאפשר לשתות אותו כמו מים); דומה ליין #2, הטעם קצת יותר טוב; מריר, לא לטעמי; ריח של טחב, קליל, ללא גוף ועמוד שדרה; לא משהו, אולי קצת מריר; לא מומלץ, פירותי עם גוף קל.

הערת עורך:
את היין הזה ביקשתי שיקנו במיוחד, לראות איך יין זול (שנכנס להרבה מבצעים של 2 ב-50 ודומיהם) ישתווה לעמיתיו הנכבדים. למרבית ההפתעה (או אולי לא?) היו טועמים שבחרו ביין הזה כיין המועדף עליהם, אולי בגלל שגם הכיל 12.5% אלכוהול בניגוד לעמיתיו, שהכילו 14% ויותר. בכל מקרה היין הזה מדגים שלא צריך להשקיע ביין יקר במיוחד בשביל ליהנות.

יין #4: ברבדו קברנה סוביניון מבציר 2011, יקב ברבדו כרמי יוסף

ציון ממוצע: 3.63   סטיית תקן: 1.42

מה מספר עליו היקב:
יין אדום יבש המורכב מ-90% ענבי קברנה סוביניון ו 10% ענבי מרלו, שנבצרו מכרם יחיד באזור היישוב כרמי יוסף בסוף ספטמבר 2011. היין התבגר במשך 12 חודשים בחביות עץ, רובן מעץ אלון צרפתי, ליצירת שילוב נכון בין ארומת הפרי וניחוח החבית. היין מיוצר ללא סינון בתהליכי הצללה ממושכים. מחיר: 129 ש"ח.

מה אמרו הטועמים:
ריח חזק ונעים, טעם חזק, משאיר טעם לוואי, טעים; יין כמו שצריך, קליל כמו השניים הקודמים; פירותי, קליל, ריחות של אננס ופירות טרופיים, סיומת קצרה; יין קלאסי, פירותי, גוף בינוני, נראה שהתיישן מעט. איכותי אבל לא מורכב ומפתיע; ריח טוב, גם מעט מריר, לא ממש לטעמי; ריח טוב, אפילו מעט של בושם. טעם מעט חזק, לא כל כך טעים; מאוד מריר, טעם חד ומיידי, חזק מאוד, משאיר טעם לוואי חזק.

יין #5: מרום גליל, קברנה סוביניון מבציר 2010, יקב סגל

ציון ממוצע: 4.17   סטיית תקן: 1.6

מה מספר עליו היקב:
יין אדום יבש זני מענבי קברנה סוביניון מאזור הגליל העליון. לאחר תסיסה עבר היין השריית קליפות ארוכה, ולאחריה יושן בחביות חדשות של עץ אלון צרפתי ואמריקאי תקופה הנעה בין 14 ל-18 חודשים. מחיר: 50 ש"ח.

מה אמרו הטועמים:
מאוזן, מחליק וזורם, טעם חזק אבל לא מיידי, יש טעם לוואי עדין ומתקתק עם מעט מרירות; ריח דומה לראשון אבל יותר עדין. יורד חלק, לא יותר מדי מתוק, קרוב למושלם; ריח מזמין ומעניין, סיומת ארוכה, גוף בינוני, בקיצור – מומלץ; יין משובח, איכותי ומוכר, מיושן במידה. בעל גוף חזק ועפיצות מגניבה; מרגיש קלאסי ורגיל, אבל ממש איכותי וטעים. זורם בגרון בכיף; ריח רע, חזק ומר, אין ממש טעם, לא תחושה טובה; ריח מתקתק, טעם עדין מאוד ועדיין ל מחליק כל כך בגרון.

הערת עורך:
יין שנכנס בקלות למבצעים של 3 ב-100 מגיע למקום השני אצל הטועמים. סחתין.

יין #6: רקנאטי רזרב קברנה סוביניון כרם לבנון מבציר 2010, יקב רקנאטי

ציון ממוצע: 3.07   סטיית תקן: 1.53

מה מספר עליו היקב:
"כרם לבנון" שוכן בגליל העליון על קו הגבול עם המדינה אשר את שמה הוא נושא, והוא בעל מיקרו-אקלים קר בצורה יוצאת דופן. זהו היין הראשון אשר הפיק היקב מכרם זה. להפקת היין נעשה שימוש ב-100% ענבי קברנה סוביניון, ולאחר סחיטה, השריה ותסיסה מבוקרת, היין התיישן 16 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי (מבורגון) ובוקבק לאחר סינון גס בלבד. מחיר: 110 ש"ח.

מה אמרו הטועמים:
היין נמצא איפשהו בין יינות 1 ו-5 מבחינת ריח, הטעם טוב, מוצלח יותר מיין מספר 3; יין מומלץ, לא מכביד בפה ונעים לשתייה; מרגיש רגיל מדי, לא מיוחד; יין איכותי וקלאסי, ומצד שני משעמם ולא מפתיע; ריח טוב וקליל, הטעם פחות; טעם מריר וחזק, מאוד קשה לבליעה (לא חלק); מאוד גס, לא זורם, טעם לוואי מריר וחזק;

הערת עורך:
במקרה של היין הזה, שהיה הכי פחות אהוב על הטועמים, התוצאות הפתיעו אותי במיוחד. טעמתי אותו גם לפני הטעימה ולדעתי הוא מאוד מוצלח – אבל נראה שמרבית הטועמים פחות התחברו אליו. שווה לבדוק בטעימות הבאות איך תהיה התגובה ליינות יותר קלילים של היקב.

טבלת התוצאות המלאה – מהציון הגבוה לנמוך:

* יש הבדלים בצבעים ובגדלים של הבקבוקים השונים, אז כמובן שהשיטה הזו של כיסוי התווית בלבד אינה מושלמת.. כדי שבוודאות לא תהיה שום אפשרות שהטועמים יזהו את היינות, גם בבקבוקים צריכה להיות אחידות. אז כשאתם עורכים טעימת יין בעצמכם תקפידו על זה :]

לעוד סיפורים ועדכונים ממעבדת המטבח שלי עקבו אחרי באינסטגרם @oztelem וגם בפינטרסט