אז החגים עברו בשלום 🙂 ניצלתי את החופש למנוחה והתרעננות, וזהו, חוזרים לעניינים! לכבוד החזרה לשגרה (ואפילו ירד גשם!), הנה מתכון כיפי לסלט שאפשר להגיש בתור מנה ראשונה, לקחת לעבודה או סתם כשמתחשק, כזה שלא צריך סיבה מיוחדת בשביל להכין אותו.
זהו המתכון הרביעי שצילמנו עם נוף עתאמנה איסמעיל (זה הראשון, זה השני, וזה השלישי), שלהגיד עליה שהיא זוכת מאסטרשף זה ישן. היום כבר אפשר להגיד עליה שהיא אחת מהשפיות הבולטות והמוכשרות שיש בארץ, שבקיאה ברזי המטבח הערבי וכעת עומלת על הגשמת החלום שלה: בית ספר לבישול יהודי-ערבי. עד שהחלום הזה יתגשם, אפשר להגיע לסדנאות שהיא מעבירה באקדמיה לבישול של בולטהאופ.
נוף מספרת שסלט הקישואים הזה הוא אחד הסלטים העתיקים והמפורסמים של המטבח הערבי. כמה שהוא פשוט – קישואים אפויים שמעורבבים להם עם כל מיני חברים, ככה הוא טעים. מלבד העובדה שהוא נהדר בפני עצמו, הוא הולך נהדר ביחד עם עדשים מבושלים, בורגול או אפילו פתיתים.
זכרנו את הקישואים
המרכיב הכי חשוב בסלט הוא הקישואים, סיבה מצוינת לדעת עליהם יותר.
באזור המזרח התיכון ובארץ בפרט אוכלים קישואים למעלה מ-3000 שנה. עוד בתורה מוזכרים הקישואים בתור אחד מחומרי הגלם מהם נהנו אבותינו במצרים(במדבר פרק יא פסוק ה): "זכרנו, את-הדגה, אשר-נאכל במצריים, חינם; את הקישואים, ואת האבטיחים, ואת-החציר ואת-הבצלים, ואת-השומים"). הם חלק ממשפחת הדלועיים, וכמו כל בני משפחתם (מלפפון וכל סוגי הדלעות שתפגשו בעולם), ובדומה לעגבניה, החציל והפלפל, מבחינה טכנית הם קודם כל פירות – וזאת מכיוון שלפני שהם הפכו לקישוא הם היו פרח.
אבל הקישוא שאנחנו מכירים שונה מאוד מאלו שציינו הישראלים העתיקים וחובבי התלונות (שום דבר לא השתנה פה). הקישוא היומיומי למעשה סוג של דלעת, חומר גלם שהגיע לאירופה ביחד עם ההגירה של הירקות מאמריקה.
כל הצום רק חיכיתי לשתף את הקישוא המגניב הזה שמצאתי אצל סבתא ? גמר חתימה טובה צדיקים !
A photo posted by Oz Telem (@oztelem) on
הקישוא המקורי (או לפחות, זה שהכי דומה לו, אין צמחים שלא השתנו במהלך אלפי שנים של תרבות) הוא הקרעה (מעל)– אותו דלוע ירוק עליו מברכים בראש השנה. הירק הזה "חמק מתחת לרדאר" של חובבי קולינריה רבים בארץ. הוא עונתי מאוד, מציף את השווקים לקראת ראש השנה ואז נעלם, ובהרבה מקרים פשוט מרתיחים אותו – טיפול שמשאיר אותו מריר, משעמם וחסר אופי. בדרך כלל, כשאני רוצה ללמוד עוד על ירק, אני מרים צלצול לחוקרים ו/או חקלאים שיודעים לתת את כל התשובות לשאלותיי, וכשזה הגיע לקרעה, דממה.
חיפוש אחר השם הלועזי שלו: bottle squash, דווקא כן הניב תוצאות, ויישר קו עם הסברה הראשונית שלי, שכן עדויות ארכאולוגיות על תרבותו נמצאו במצרים העתיקה. אם עדין יוצא לכם להיתקל בקרעה, אגיד שכל מה שאפשר לעשות עם קישוא, אפשר לעשות איתו, ואם מדובר בקרעה גדול, קילוף של הקליפה העבה יהיה נחוץ. בחג האחרון (אני בישלתי, אלא מה) פשוט אפיתי אותו בתנור כמו אנטיפסטי, והתקבלו תוצאות נהדרות. שנה הבאה צריך לחקור אותו לעומק ! 😉
חזרה למתכון של היום
בכל מקרה, במתכון בו נעסוק היום, הדבר הכי קשה הוא לחתוך את הקישואים לקוביות ולאפות בתנור. חום בינוני גבוה של 170 מעלות מרכך את הקישואים, נותן להם מעט צבע ומוציא מהם מרקם עסיסי במיוחד, כזה שצריך רק מעט תוספות כדי שיהפוך למנה מפוארת. שימו לב לחתוך את הקישואים לקוביות גדולות יחסית, כדי שלסלט יהיה מרקם טוב.
המרכיב הבא שמצטרף אליהם במתכון הוא יוגורט. אם אי פעם טיילתם ביוון, אמור לצלצל לכם פעמון קטן – שכן במדינה עם השורשים העתיקים והאיים הסובבים לה מגישים את הצאזיקי – סלט מלפפונים ויוגורט, שתמצאו ממש בכל מסעדה אליה תלכו – אותו עיקרון, ביצוע אחר וכתבה אחרת 🙂
תרבויות הבישול הערבית והיוונית חולקות הרבה מאוד קווים משותפים, גם בגלל חומרי הגלם וגם בגלל היסטוריה ארוכה של סחר ומלחמות. שתיהן חולקות את האהבה לעשבי תיבול, שמן זית ומיץ לימון, ומציגות שימוש מינימלסטי וחכם בחומרי גלם פשוטים, בעיקר ירקות מקומיים ועשבי בר, קטניות, גבינות ובשר צאן (עזים וכבשים) ולבסוף דגים ופירות ים.
שימי לי עוד סומאק
לסלט הזה נוף ממליצה להשתמש ביוגורט עיזים או כבשים מהסוג הסמיך – זה שמגיע בכד. אליו חוברים אגוזי מלך קצוצים גס, שום כתוש, נענע (חברה טובה של קישואים ויוגורט) מיץ לימון ולבסוף – סומאק. סומאק הוא תבלין הדגל של המטבח הערבי המקומי, ונפוץ גם בירדן ובלבנט. הוא נכנס למאפים (כמו הפטאייר המעולה של נוף), נותן חמיצות טובה לתבשילי בקר כמו מנסף ומסחאן ומקפיץ סלטים כמו טאבולה. אני השתמשתי בו בעבר לשדרג סלט עדשים ותרד.
הסומאק הוא פרי מיובש של עץ מקומי, ששמו העברי הוא אוג הבורסקאים. בורסקאי הוא (תזכורת לכל מי שלמד לפסיכומטרי) יצרן עורות, והסומאק החמוץ שימש בתהליך הכנת העורות למלבוש (מ-hide ל-leather) בימים עברו.
כמו במקרה של תבלינים רבים, גם בבואכם לרכוש סומאק הדבר החשוב ביותר לשים לב אליו הוא הטעם – במקרים רבים מדללים אותו עם מלח, או מוסיפים לו מלח לימון, אז הטעם היחיד שצריך להרגיש הוא חמוץ, והצבע יהיה סגול דהוי, נושק לחום.
בניגוד לתבלינים כמו פפריקה וכורכום, שמוסיפים בתחילת הבישול כדי שיתנו גם צבע, הסומאק מצטרף כמעט תמיד בסוף הבישול, והחומצות שבו (חומצה מאלית – כמו שיש בתפוחים, וחומצה טאנית) חוברות לחומצה הציטרית של מיץ הלימון כדי לתת תמונת חמיצות עשירה יותר בטעמי הסלט.
לפני שאתם שואלים ועוד טיפים קטנים להצלחה:
- לגרסה טבעונית מחליפים את היוגורט בטחינה ביתית סמיכה.
- תהיו עדינים עם השום הכתוש כי הוא דומיננטי. תוסיפו שן קטנה אחת ואם צריך תוסיפו עוד.
- אם אין נענע (חבל) גם פטרוזיליה או כוסברה קצוצה יעבדו פה. אם אתם מחובבי השמיר, הוא יעבוד פה מצוין (ואז נתתם טוויסט יווני לסלט).
- את אגוזי המלך אפשר להחליף בצנוברים או פרוסות שקדים קלויים.
סלט קישואים ביוגורט / מתכון של נוף עתאמנה איסמאיל
4 מנות, חלבי, 10 דקות זמן עבודה נטו, 50 דקות עד שאפשר לאכול
מצרכים:
לקישואים האפויים:
6 קישואים קטנים
2-3 כפות שמן זית
מלח ופלפל שחור גרוס
להמשך הסלט:
1-2 שיני שום, כתושות
חופן קטן עלי נענע, קצוצים דק
3 כפות גדושות יוגורט סמיך (עדיף יוגורט עיזים)
חופן קטן אגוזי מלך, קצוצים גס
קורט נדיב של סומאק
מיץ מרבע לימון (אפשר יותר או פחות, לפי הטעם)
מלח ופלפל שחור גרוס
אופן הכנה:
מתחילים בהכנת הקישואים האפויים:
- מורידים את הקצוות של הקישואים. חותכים אותם פרוסות עבות לאורך (3-4 פרוסות מכל קישוא. את הפרוסות חותכים לרצועות עבות ואותן חותכים לקוביות.
- שמים את קוביות הקישואים על תבנית עם נייר אפייה. מוסיפים את שמן הזית, מתבלים במלח ופלפל ומערבבים היטב כך שהתיבול והשמן יעטוף כל חתיכת קישוא.
- מעבירים לתנור שחומם מראש ל-170 מעלות (מצב רגיל, לא טורבו). אופים עד שהקישואים התרככו וטיפה הזהיבו בקצוות, זה לוקח 25-30 דקות. מוציאים ונותנים לקישואים להצטנן לטמפרטורת החדר.
מרכיבים את הסלט:
- שמים את הקישואים האפויים בקערה ביחד עם הנענע, אגוזי המלך, השום הכתוש והסומאק.
- מוסיפים 2 כפות גדושות מהיוגורט ומערבבים – היוגורט צריך לעטוף הכל, אבל הקישואים לא צריכים לשחות בו. אם צריך מוסיפים עוד.
- מתבלים במיץ לימון, מלח ופלפל שחור לפי הטעם ומגישים.
- הסלט נשמר במקרר שלושה ימים, אבל הוא הכי טעים מיד בתום ההכנה.
רוצים לקבל עדכונים בפוסטים הבאים שלי? כתבו את כתובת המייל שלכם בתיבה מצד שמאל למעלה
הכנתם? איך יצא?? ספרו לי בתגובות או בעמוד הפייסבוק!
לעוד מתכוני סלטים מצוינים:
סלט עגבניות ורוקט
סלט שעועית ירוקה ואפונה ברוטב שום אפוי
סלט עדשים כתומות ותרד
סלט וולדורף עם סלק וחזרת
מעולם לא חשבתי על לשלב קישואים ויוגורט, אחלה רעיון. אני מאוד אוהב חצילים וקישואים בטחינה, רק שטחינה גורמת לי להרגיש רע אז אני נמנע משניהם. מעתה אתחיל לעבור ליוגורט 🙂
שמחתי לחדש 🙂
היי עוז!
המתכון נראה מעולה ואני כבר מחכה להכין אותו!לגבי הסומאק, בפעמיים שקניתי אותו (מדוכנים שונים בשוק) היה לו מרקם גרגירי שהיה לא נעים בפה, כמעט כמו חול.. ככה גם אתה מכיר אותו או שנפלתי על שני דוכנים פחות מוצלחים?
תודה!
היי רוני 🙂
נקודה מצוינת! פרי הסומאק עצמו הוא קשה מאוד לטחינה. לפני כמה שנים קניתי גרגרי סומאק שלמים ו.. רובם עדיין במצב השלם, היה סיוט לטחון אותם וגם אחרי דקות נמרצות של טחינה נשראו חלקים קשים. אז את לא אמורה לצפות למרקם אבקתי ונמס, כמו שאת רגילה מרוב התבלינים. אז ככל הנראה הסומאק שרכשת הוא תקין.
האינדקציה היא בטעם – הוא לא אמור להיות מלוח ולא אמור להיות עם טעם של מלח לימן, אלא עם חמיצות שמזכירה תפוחים ופרי בוסר.
את הסומאק שמים במשורה בסוף ההכנה, והוא מתפזר באחידות בתבשיל, ככה שהוא לא מפריע במיוחד במנה הסופית
בהצלחה 🙂
עז שלום.
גיליתי היןם את הבלוג שלך וראה לי מעניין ביותר.
לגבי הסומק, אני מכינה בבית. אזהרה! מדובר בהרבה מאד עבודה.
קוטפים את האשכולות בסתיו, הכי טוב אחרי הגשם הראשון ששוטף מהם את האבק.
מייבשים את האשכולות בשמש או בחום נמוך בתנור.
מפוררים את האשכולות (זה דביק בידיים) ומיייבשים שוב בתנור.
מסננים במסננת ספגטי שכל הלכלוך ירד וישארו לנו רק זרעים נקיים.
מכניסים למעבד מזון ןטוחנים.
שים לב התבלין הוא רק הציפוי האדום, הגרעין עצמו לא נטחן!
מסננים שוב במסננת , הפעם אוספים את הקליפה האדומה הטחונה ןזורקים את הגרעינים שנשארו במסננת.
פעם בשנה אני מכינה צנצנת לכל השנה. משתמשת בעיקר לתערובת זעתר.
שכחתי לכתוב…
הסומק גדל בר בהרים. באיזור ירושלים יש הרבה. כמובן לקטוף מעץ שלא קרוב לכביש.
היי תפארת 🙂
תודה רבה על המילים החמות, ברוכה הבאה ועוד יותר תודה על המידע המעניין ביותר!
תודה על המתכון – ניראה ניפלא! אפשר להחליף את הסומאק במשהו אחר? (לא ניראה לי שאפשר להשיג כאן)
היי כוכבית 🙂
אם אין גישה לסומאק פשוט משמיטים. טעים גם בלעדיו
דוכן ליד דוכן בחנות הירקות שוכנים להם קישואים בעלי קליפה בהירה ובעלי קליפה כהה (זוקיני?). מה יהיה ההבדל בשימוש בכל אחד מהם? אני מניחה לפי התמונות שלמתכון זה עדיפים הקישואים בעלי הקליפה הירוקה בהירה, am I right?
היי מיכל 🙂
אכן קישואים בעלי קליפה כהה נקראים זוקיני.
מסורתית משתמשים בקישואים עם הקליפה הבהירה, פרקטית שניהם מתאימים, מוזמנת לעשות מיקס בין שני הזנים.
בהצלחה!
הכנתי וחזרתי לעדכן.
בסוף נבחרו קישואים בעלי קליפה בהירה (זוקיני בתוכנית לפעם הבאה) והנענע הוחלפה בשמיר (מסקרן ככל שיהיה, אין לי באמת שימוש בשבילה חוץ מלמתכון הזה וחבל לי לזרוק את הרוב). יצא טעים מאוד!! אפילו שיוגורט העיזים שקניתי התגלה כדליל במיוחד.
אגב עבורי החלק הקשה במתכון היה לחכות שהקישואים יצטננו לטמפרטורת החדר 😉
תודה רבה!
נשמע מצוין מיכל! תודה ששיתפת =]
ובשמחה רבה תמיד
אוקיי, נראה לי שהסלט הזה, עם יוגורט טבעוני במקום חלבי, יהיה התרומה הצנועה שלי לסעודת ראש השנה המשפחתית (כן, אני כזאת פריקית של מטבח, שכבר עכשיו התחלתי לחשוב על בישולים לראש השנה).
במידה ואמצא קישואי קרעה, האם אתה חושב כדאי להשתמש בהם לסלט הנ"ל?
ואגב, פעם הלכתי לעזור למשפחה פלסטינאית במסיק זיתים בכפר בגדה. בסוף היום אם המשפחה שלחה אותי הביתה עם כמה קישואי קרעה כאלה, שגדלים אצלם בלאדי. לא ציפיתי מהם לגדולות, אז הכנתי בצורה הכי פשוטה (נדמה שלי שבישלתי במים). להפתעתי, אלה היו הקישואים הכי טעימים שאי פעם אכלתי!
היי שירה 🙂
קישואי קרעה יעבדו יופי !
רק תקלפי אותם לפני שחותכת לקוביות ואופה.
יש להם מרקם בשרני יותר מהקישוא הרגיל ויתנהגו יופי עם יוגורט/טחינה.
יכול להיות שזמני האפייה יהיו מעט שונים, תציצי פעם פעמיים לראות את קצב ההתרככות בתנור
הכנתי את הסלט לחג, מתכון מצויין, כמו כל המתכונים שלך.
מתכון קליל לסלט טעים מאוד שנראה מרשים.
אגוזי המלך נתנו טוויסט נפלא למנה!
ובהחלט לא לוותר על הנענע, היא מוסיפה טעם משגע.
תודה רבה על השיתוף גלית!
שמח מאוד שאהבת :))
הסלט הזה טעים ברמה לא חוקית! הכנתי היום וממש הופתעתי לטובה. קלילי מרענן וטעים ברמות.
תודה רבה נדב היקר שמח שאהבת
=]
הי עוז,
תודה על הבלוג הידידותי והנדיב.שאלה: האם אגוזי המלך צריכים להיות קלויים?
היי נילי =]
בשמחה רבה
מכיוון שאגוזי המלך פריכים גם ללא קלייה אני לא רואה סיבה מיוחדת לקלות אותם.
אם בא לך לקלות בכיף זה לא משמעותי להצלחת המנה
וואהווו איזה יופי ומדהים של הסבר שאפו ? ? ממש כיף לקרוא, מובן, קליל ומעשיר מאוד תודה
שלום רויטל תודה רבה על המילים החמות!
שמח שאהבת
הכנתי לשבועות, יצא מטריף!!! כמו מוקרם כזה… ולא הפסקתי לזלול. תודה לך.
תודה רבה טליה שמח לשמוע!
בן הזוג שלי שהוא מהבררנים באוכל אהב מאד את הסלט הזה ! סימן שהוא באמת נהדר! תודה לך ולנוף ולהתראות
היי עז. תודה על עוד מתכון מוצלח.
קישואי הכרעה שהם נראים בעצם יותר דלעות ירוקות אבל הזרעים של קישוא יש כמעט רוב השנה בחנויות מזרח ומערב בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב ואצלנו הכורדים עירקים זה נקרא כרעה סילחי שזה מעדן כירק בפני עצמו וגם בקובה חמוסתא וגם באדומה ביחד עם הבמיה אך גם כמרקחת מתוקה ובראש השנה אנו מבשלים אותם גם כריבה וזה מעדן אמיתי בשתי הצורות רק שחשוב מאוד לבחור פרטים צעירים שעוד לא התקשו והתמלאו זרעים!
אחד היתרונות של ירק זה הוא חיי מדפ ארוכים ללא השינוי טעם למריר בהתישנות מה שקורה בקישואים רגילים וגידלתי ירק זה בקלות בגינתי כמטפס קיצי על הגדר<
אגב,,, בשנות הצנע כאן אצלנו היה נהוג לאפות עוגת קישואים בדיוק כמו עוגת דלעת או גזר וגם להכנת לפתן קישואים
תודה רבה על המידע המעניין נוטי היקר!
היי עז
באיזה יוגורט ממליץ להשתמש?
היי חן
ביוגורט אני אוהב כמה שיותר אחוזי שומן, יש את היוגורט בכד של תנובה, יוגורט יווני של דנונה או יוגורמה של בית יצחק כולם מעולים
יצא מדהים! תודה רבה 🙂
בזכותך התחלתי לאכול שמיר ואני נהנית מאוד!
שמח לשמוע נינה היקרה !
עד היום השתמשתי בקישואים רק למרק. היום למדתי משהו חדש. עשיתי לפי המתכון ויצא מצוין !!! ממשיך לעקוב אחר המתכונים שלך.
תודה רבה רבה.
אבי.
לכבוד הוא לי! שמח שאהבת