10 דרכים לצמצם בזבוז מזון

12 במרץ 2019

אנטיפסטי – ירקות אפויים בתנור – מנה נהדרת להצלת מזון. צילום: רות אופק

היום מצוין ברחבי העולם ולראשונה בישראל FWD Food Waste Day, יום שנועד להגביר את המודעות לבזבוז מזון ולעודד דרכים לצמצומו.

אתם בטח שואלים את עצמכם, מה לי ולצמצום בזבוז מזון? ובכן, חלק ניכר מהמזון הטוב שמתבזבז הולך לאיבוד דווקא אצלנו במקרר. בדו"ח אובדן והצלת מזון שפורסם לפני שבוע  על ידי עמותת לקט ישראל וBDO פורסם לאחרונה שמשק בית בישראל מבזבז וזורק לפח מזון בשווי 3200 ש"ח בממוצע.

>> לקריאת הדו"ח המלא

כמובן שאף אחד מאיתנו לא היה שם 3200 ש"ח ביודעין בפח, אבל זו התוצאה המצטברת של רכישת כמויות גדולות מדי, ניצול חלקי בלבד של חומרי גלם, ועוד הרבה דברים קטנים שבסוף מרכיבים את הנתון (המלחיץ) הזה.

מרק מינסטרונה

ירקות למינסטרונה – גם הגבעולים והעלים טעימים! צילום: עז תלם

צמצום בזבוז מזון כדרך חיים

אבא שלי היה חקלאי בעברו, אז אני יודע כמה עבודה, יזע ומאמץ נכנס לגידול המזון שלנו. יש לי זיכרון מאוד חזק מפעם אחת כשנסעתי איתו על הטרקטור שלו לשדה חצילים שהוא עיבד. ראיתי אותו זורק המון חצילים שקראו להם 'בררה' – חצילים מצחיקים עם אף או טוסיק, שלא היו יפים מספיק כדי להימכר לשוק.

לפני 5 שנים השתתפתי בפעילות של אנשי אוכל שהכינו ארוחה עם מזון שהוצל מהשוק הסיטונאי וממסעדות. זה גרם לי להבין כמה אוכל שהוא טוב ואכיל בכל קנה מידה נזרק לפח, רק בגלל שהוא טיפה שרוט בקצוות או לא נראה בדיוק כמו מה שאנחנו מצפים.

מאז אני מקפיד לצמצם את בזבוז המזון בבית שלי למינימום וגם מתייחס לזה במתכונים כאן בבלוג, בספר הכרובית ובכל מקום אליו אני יוצר תוכן.

אפשר לתת צ'אנס גם לחצילים שחורגים מהנורמה. צילום: יעלי אלימלך

חשיבה ביקורתית
המשימה של לא לבזבז מזון נמצאת בעיקר בראש – עלי לחשוב באופן ביקורתי על כל מה שאני עומד לזרוק לזבל. לשאול שאלות כמו "האם אני יכול להשתמש בזה?" או "האם יש דרך בה אני אוכל לאחסן את זה לזמן יותר ארוך?"

כל מה שצריך זה לעשות סוויץ' קטן באופן העבודה במטבח הביתי, והנה כמה טיפים שאני מיישם ביומיום כדי לצמצם בזבוז מזון (או בקיצור, לצמב"ז).

בננות

בננות שנייה לפני שנהיות בשלות מדי. צילום: עז תלם

שייק פירות

חתוכות ומוכנות למקפיא. צילום: עז תלם

1. חפשו אוצרות
לאופן שבו אנחנו מחליטים אילו ירקות ניקח הביתה יש משמעות ענקית על העולם. בגלל שרובנו מחפשים רק את הירקות היפים והדוגמנים, אלו שיצאו מהקטלוג, נשארים מאחור כל הירקות שלא נבחרו. זה לא מוגזם להגיד שבגלל ש5% מהירק לא מוצא חן בעינינו, אנחנו פוסלים את כל ה-95% שהוא טוב ותקין.

דוגמאות? בשמחה. לפני שבועיים אספתי ארגז שלם של פלפלים מחנות ירקות שנפסלו לפני שהגיעו למדף, פשוט כי היו בהם אזורים קצת רכים. אני אספתי אותם הביתה והכנתי מהם שני מגשים פלפלים קלויים ששדרגו לנו את הארוחות במשך כל השבוע.

לפני כמה חודשים ראיתי ירקן שעמד לזרוק המון בננות – חלק היו בשלות מדי, לחלק נפל החלק העליון. אז לקחתי אותן הביתה ומהר חתכתי והקפאתי – והיו לנו בננות נהדרות לשייקים במשך חודשים.

מרק גזר

אפשר לפרגן גם לגזרים המכוערים. צילום: עז תלם

בדוכן ירק בשוק כפר סבא שמוכר סלקים וצנוניות יפהפיים, פשוט זורקים את העלים של הסלק ושל הצנונית, כי אנשים לא יודעים מה לעשות איתם. אני חזרתי הביתה עם שקית מלאה מהם והכנתי בבית תבשיל ירוקים נהדר ומלא טעם.

אני באמת יכול להמשיך עם עוד ועוד דוגמאות כאלו. מה שאני רוצה לומר זה שיש המון אוצרות שמחכים לכם אם טיפה תפתחו את העיניים ואת הראש.

מספיק שתכניסו לסל שלכם את המלפפון שמתפצל טיפה בקצוות, או את השומר שגדול יותר מכל החברים שלו, וכבר עשיתם משהו – לכאורה קטן אבל בעצם גדול – כזה שיכול לאפשר לעוד ירקות שחורגים מהנורמה להמשיך את המסע שלהם בשרשרת ולהגיע אלינו הביתה.

את כל סוגי השעועית אפשר להקפיא בכל שלב – גולמית, מושרית ומבושלת. צילום: שרית גופן

2. המקפיא הוא חבר
את המקפיא הביתי אפשר לנצל להרבה מעבר לבורקסים קנויים וגלידות. אני שומר במקפיא קטניות, דגנים, אגוזים וזרעים שעשויים להתקלקל או להיאכל על ידי חרקים. גם קמחים ותבלינים נשמרים בו מצוין.

חברים וחברות לא לשכוח לעקוב אחרי גם באינסטגרם @oztelem טעים שם מאוד

אורז מוקפץ

אורז מלא מוקפץ עם ירקות – מנת שאריות נהדרת. צילום: עז תלם

3. במקרר עמוס יש פינות חשוכות
כמעט לכולם יש מלפפון או גזר שנשכח בפינה של מגירת הירקות, ולכן חשוב לי לתת למקרר להתרוקן. לפני שאני יוצא לקנייה חדשה או מזמין משלוח ירקות הביתה.

אני יודע שהנטייה שלנו היא לדאוג שהמקרר יהיה כל הזמן מלא, אבל אני מוצא שהיצירתיות שלי בבישול גדולה יותר כשיש פחות דברים. זה שאפשר לראות מה שיש במדפים לא אומר שאני או המשפחה שלי לא אוכלים לשובע ובשפע, אלא להפך. כשאני יכול לסרוק את המקרר במבט אחד אני יכול לדעת בקלות עם יש לי לעבוד.

4. גלגול נשמות
אני ממחזר מנות כשאני יכול – פירה של אתמול יכול להצטרף לתערובת הקציצות או למעקודה של היום, אורז של היום הוא המוקפץ של מחר. יש עולם שלם של מתכונים שנוצרו רק כדי לא לזרוק את מה שעדיין שמיש (המטבח הטוסקני המפואר למשל, בנוי על מחזור לחם), ובמטבח הסיני זה נחשב מזל מאוד רע אם זורקים אורז.

כרישה מבושלת

משתמשים גם בחלק הירוק של הכרישה. צילום: רחלי קרוט

5. הכנה מראש
ירקות טריים במקרר עשויים להישכח ולדהות, פשוט כי לא יהיה לכם חשק להתחיל להתעסק איתם, אפילו אם 'ההתעסקות' מורכבת בסך הכל משטיפה או הרתחה. חשוב לעשות כמה שיותר הכנות כשאתם במצב רוח של הבישול, למשל: ישר אחרי הקניות, לארגן קערה עם מים ולשטוף בה את כל עשבי התיבול (ואז לעטוף במגבת נייר והם ישמרו 3-4 ימים בקלות), או כשאתם קוצצים בצל וגזר למרק, לקצוץ קצת יותר ירקות ולהשתמש בהם למנה אחרת ביום למחרת.

6. סידור פנימי של המקרר
כלל ידוע במסעדות, שכדאי מאוד לאמץ בבית, הוא מה שחדש, שיהיה מאחורה, מה שישן שיהיה מקדימה. אפילו יש לזה שם חמוד : FIFO – First in First out. אם קניתם גבינה חדשה, שימו אותה בחלק האחורי ואת הישנה יותר תעבירו קדימה, כי הידיים והעיניים שלנו הולכות למה שקרוב אלינו.

מרק כרובית

כל מה שצריך למרק כרובית – כל חלקי הירק נכנסים. צילום: עז תלם

7. לא תשליך לשווא
חלקי ירקות שבדרך כלל זורקים שאפשר לקצוץ ולהוסיף למרק (או לשמור בהקפאה עד שתכינו מרק): גבעולי מנגולד לבנים, גבעולי ועלי שומר ירוקים, החלק הירוק (העליון) של הכרישה, גבעולי פטרוזיליה, בזיליקום וכוסברה, גבעולי ועלי ברוקולי וכרובית. ניצול כל חלקי הירק משמעו שאתם מקבלים תמורה מלאה לכסף ששילמתם עבורם.

אגב, בכל מתכון שבו מבשלים גבעולי סלרי, שימו גם את העלים מה אכפת לכם 😀 .

>> מרק כרובית בלי בזבוז

8. אל תתנו לעלים למות
רואים שיש לכם צרור עשבי תיבול שטיפה מתחיל להתעייף? תקצצו אותו ושימו בקופסה במקפיא. העלים הקפואים כבר לא יהיו טובים לסלט, אבל אפשר ורצוי להשתמש בהם בכל מה שמתבשל (תבשילים, מרקים, כתוספת לסיר אורז או פתיתים וכולי).

ואגב, אם העלים מצהיבים טיפה בקצוות הם עדיין טובים לתבשילים.

עלי מנגולד שנפרדו מהגבעול. צילום: אסף אמברם

9. תכינו מנות שמצילות אוכל
יש לי בבית כמה מנות שאני קורא להן מנות הצלה, כאלו שאני יודע שאני יכול לאלתר איתן ולשים בהן את מה שיש לי שעומד לסיים את חייו. מה למשל?

  • כמעט כל ירק עם אופי יכול להפוך לאנטיפסטי
  • לסיר של מרק מינסטרונה אפשר לזרוק המון סוגים של ירקות – מעשבי תיבול ועד ירקות שורש
  • במטבח הפרסי יש מנה מופלאה שנקראת אשה רשתה, מרק שבאמת יקח איזה עשבי תיבול וכל קטנית שיש לכם.
  • בפשטידת מעקודה אפשר לזרוק המון סוגי ירקות – המתכון בבלוג השתמשתי בכרובית אבל ברוקולי, שעועית ירוקה, פלפלים, חצילים, פול ועוד יכולים להצטרף לפשטידה הנפלאה הזו.

מעקודה מצה בריי

10. אל תפחדו לשאול
אני כאן לכל שאלה שיש לכם בנושא. ואם אתם רוצים לקרוא וללמוד עוד על בזבוז מזון ודרכים לצמצמו היכנסו לאתר עמותת TNS (The Natural Step) כדי למצוא עוד טיפים נהדרים שיעזרו לכם לצמב"ז בהצלחה >> לאתר עמותת TNS

איך אתם מצמצמים בזבוז מזון אצלכם בבית? ממש אשמח לשמוע בתגובות!

לעוד מתכוני מרקים:
מרק עגבניות ואורז בסמטי
מרק דלעת
מרק אורז ירוק
מרק קובה סלק
מרק עדשים וארטישוק ירושלמי

שתפו:

76 תגובות

  1. הדוגמאות שלי:
    – עלי חסה חיצוניים קשים ומחוררים/צהובים שלא טובים לסלט מצויינים כמצע לדג בתנור (טריק שלמדתי מאורי מאיר-צ'יזיק). הדג יוצא עסיסי יותר, והתבנית מוגנת וקלה יותר לניקוי (באופן אקולוגי יותר משימוש בנייר אפייה).
    – עלי חסה כנ"ל אני מכניסה שטופים היטב ושלמים למרק ירקות/בשר ומוציאה לאחר הבישול
    – שוטפת את החסה כשהיא טרייה, מפרקת, מייבשת קצת, ומכניסה למקרר את העלים השטופים והמוכנים עטופים במגבת מטבח נקייה ובתוך שקית ניילון (ממוחזרת). גם מחזיקה מעמד יותר זמן, וגם מתחסלת מהר כי העלים כבר מוכנים לסלט.
    – כשמכינה לביבות ירק מעלי מנגולד, חותכת את הגבעולים הקשים ושמה בפריזר למרק.
    – את המלפפונים אני עוטפת בנייר מטבח ומחזירה לשקית הניילון. הם נשמרים כך הרבה יותר זמן.

  2. 1. קטניות וקמח והשאר מחזיקים טוב גם במקרר. לא חייבים פריזר. במקרר יש יותר מקום כי הפריזר מלא מנות מוכנות (וכמובן שאריות ירקות ועצמות למרק).

    2. יש לי לוח לבן שמכיל את כל האוכל הטרי בבית, כולל תאריכים. הלוח מחזיק רשימה של ירקות, פירות, מוצרי חלב וסלטים (חומוס וכו). כך אפשר במבט לראות מה הולך להתקלקל ולתכנן עליו ארוחה. המקרר עמוס ולא תמיד רואים מה קורה שם.

    3. *כל* האוכל בבית, פרט לטרי, רשום בקובץ במחשב. כלומר גם פסטה ואורז ובשר לא מבושלים וגם ארוחות מוכנות. כולל תאריכים. כשרעבים, מסתכלים על הרשימה כעל תפריט ומחליטים מה לאכול. חשוב לסמן את כל המזון בפריזר כדי שאפשר יהיה למצוא אותו 🙂

    כשהולכים לסופר, מסתכלים ב-2 הרשימות ורואים מה חסר, לפי זה מרכיבים רשימת קניות.

  3. הי עז
    אהבתי מאוד!!!
    גם אני לצערי זורק לפעמים אוכל וירקות טובים וכו'
    וממש החכמתי ובהחלט אשפר את הגישה שלי בנושא

  4. טיפ –
    לאסוף שאריות של ירקות במהלך השבוע: השכבה החיצונית של הבצל, הצ'ופציקים של הגזר, קליפות של קולורבי ודברים דומים… ובסוף השבוע אפשר לעשות מהם ציר ירקות טעים 🙂

  5. מה מבשלים עם עלי צנוניות?

    • היי חגית =]
      כל מה שעושים עם תרד אפשר לעשות עם עלי צנונית
      אלו עלים מרירים וחריפים קצת, ממש כמו קרובי המשפחה שלהם קייל ורוקט
      כמובן שברוב המקרים לא רואים בכלל את עלי הצנונית כי הם לא מגיעים לשווקים – אני מדבר על עלים ירוקים וטריים

  6. סיגל בלייר גת

    חשוב ומועיל. תודה רבה!

  7. פוסט מעולה! יוזמה מבורכת.

  8. הי עוז. לגבי איסוף פירות וירקות לקראת השלכה מירקנים: ירקנים לא מתנדבים לתת לאף אחד ולא בחינם. הם מניחים את החצי רקוב בחוץ למכירה בחצי מחיר שזה ממש שווה ערך לקניית טרי. לכן לא משתלם לקנות חצי רקוב או חצי מקולקל.
    בארץ שלנו יש תרבות צריכה של מעל ומעבר ואחכ לזרוק.
    הלוואי והיו תשדירים לחיסכון באוכל וקנייה נבונה.
    כמו כן, חבל שהמדינה לא דואגת לארגון מכירה של ירקות ופירות "לא יפים" במחיר מוזל בנקודות שונות בארץ. וכן מכירה של מוצרים פגי תוקף בהוזלה.
    מחירי הפירות והירקות ממש בשמיים. לכן אין אפשרות למעוטי יכולת לכלכל את עצמם ולאכול בריא. זה רק לעשירים. לכן הם קונים פחמימות ריקות זולות ומשמינים מזה. איזו אירוניה שהעשיר רזה כי הוא מרעיב את עצמו כדי להראות רזה ויפה בחברה והעני שמן מתסכול.

    • היי רונית
      זה תלוי בירקן, אני לא הוצאתי שקל אחד נוסף בכל המקרים שתיארתי כאן והעוד הרבה מקרים אחרים שלא ציינתי.
      וזה לא שווה ערך לקניית טרי, כי אם למשל מעגבניות עייפות שקניתי בחצי מחיר אני מכין את אותה מטבוחה שהייתי מכין מעגבניות טריות הלכה למעשה חסכתי כסף.
      מסכים לגמרי לגבי האירוניה.
      אנחנו הצרכנים צריכים להניע את זה מלמטה, לבקש מהירקנים ומעמדות המכירה שידאגו שזה יהיה
      (אגב, אינטרס של רשתות גדולות שהמחיר יישאר גבוה, בגלל זה יש המון עודפי ייצור בגידולים חקלאיים)

  9. מעניין, חשוב ויעיל מאוד. תודה על הכתבה הזו.
    תפיץ אותה כמה שיותר

  10. ועוד משהו קטן מוסיפה –
    מוצרי חלב ותאריכים – זו המלצה ולא חקוק בסלע.
    גם חברות מוצרי החלב יגידו כך, אם כי ברור שלא באופן רשמי.
    עשו לכם ולעולם טובה – ולפחות בדקו את טיב המוצר לפני שאתם זורקים רק כי הגיע התאריך המודפס. הרבה פעמים זה עוד ממש ממש בסדר.

  11. היי עוז
    שמעתי שהיתה כתבה על תרופות שחמש שנים אחרי התאריך עדין טובות
    כמובן שעל זה לא ניקח סיכון
    אבל יש לנו עינים ב"ה
    ניתן להתבונן על כל דבר ןלבדוק את טיבו לא לחיות על אוטומט
    קרובה שלי זורקת כל שבוע חצי מקרר רק עכשיו היא לומדת לקנות פחות אחרי הרבה שיחות
    לאף אחד אין עץ כסף בגינה לחשוב אם אני באמת צריכה או לא לפני "שזורקים "לעגלה
    וכל הפיתוים שנקראים מבצעים על זה אין מה לדבר
    אני באמת צריכה 3 כאלה לכמה זמן זה מחזיק מעמד שווה לחסוך 3 שקלים ?

    יישר כוח עוז

    נשמח לעוד המון רעיונות וכרגיל תענוג לקרוא ולהחכים .

    שלי נשאר אורז לבן הוא הופך מיד לאורז "סיני "
    טיפה שום קצת אפונה ורוטב סויה וצילי
    וארוחה חדשה נוצרה

  12. שלום עוז,
    אם הירקן השכונתי הקטן זורק הרבה, תאר לעצמך מה נעשה בסופרים ?…

    לנו בבית יש פתרון לאוכל שנזרק:
    אנו מגדלים בחצר שתי תרנגולות שמסתובבות חופשי, ומלבד חרקים נהנות מכל שאריות האוכל. ומה שהן לא אוכלות – אוכל הארנב שלנו 🙂

    ובאותה הזדמנות כדאי לחשוב על תרומת מזון לבעלי חיים למשל…

    והמסקנה שלי: צריך פשוט להתחיל לחשוב !
    כמה פשוט
    🙂

  13. יופי של פוסט. באמת צריך להפיץ את זה כמה שיותר.
    הייתי פעם בסיור בשוק מחנה יהודה, והמוכר עצמו אמר שלירקות שבמרק באמת לא
    אכפת עם הם יפים ומדוגמים, או אם יש להם קצת בליטה וסובלים מעט מעקמת. מאז אני מאמצת את דבריו. כמו כן, בסופרים, לדעתי, בכלל לא מכניסים פירות וירקות לא יפים, הם יודעים מראש שהציבור לא יקנה אותם.

    • תודה רבה איילה!
      מסכים לגמרי,
      בהקשר של הסופרים – זה עניין של ביצה ותרנגולת. כי אם הציבור היה קומה ומבקש ירקות יפים הם היו מגיעים לסופר ואז יותר אנשים היו קונים
      זה היה מרחיב את החורים של המסננת ונותן ליותר תוצרת להגיע לצרכן מה שהיה בהכרח מוריד גם מהמחיר ליחידה

  14. פוסט מצ

  15. מלפפונים מחזיקים מעמד מלאאא זמן אם שמים בקופסה סגורה במקרר עם כפית ברזל. לא בדקתי הסברים למה אבל עובד מעולה.

  16. אצלנו למרק של הירקות העייפים קוראים מרק חבלים כי חבל לזרוק.
    העלים של הכרובית הצנוניות והברוקולי הולכים לשייק הירוק של הבוקר
    בגלל ממליצה לקנות עם רשימה ולתכנן מראש מה לבשל זה עוזר כשהולכים לקניות

  17. פוסט חשוב מאד!

    כמה רעיונות שלי:
    1. לפני שנה עשיתי "מבצע" – החלטתי לא לקנות שום דבר (רק ירקות, בכמות שספורה ומתוכננת במדויק לכמה ימים קדימה) ולאכול רק מה שכבר נמצא בבית. היו לי ארונות/מקרר/מקפיא עמוסים בקופסאות שימורים, אריזות של פסטה/קטניות וכולי.
    אכלתי מצוין במשך ארבעה שבועות… כמעט בלי הוצאות.
    2. על הדלתות של הארונות במטבח, בחלק הפנימי, הדבקתי מדבקת "לוח" שחורה ועליה אני כותבת עם גיר מה יש בארון. כשאני יוצאת לקניות אני עוברת על הרשימה ובודקת מה באמת חסר.
    זה מונע ממני לקנות בטעות דברים שיש לי בבית ושכחתי מהם.
    3. יש לי כמה מתכונים שאני קוראת להם "פשטידת איכות הסביבה" או "אורז הפתעות" ובהם אני משתמשת בכל מיני שאריות – אורז מבושל שעמד כמה ימים, שארית של מרק, ירקות רכים או לא יפים וכולי.
    4. אחרי אירוח גדול אני משתדלת לחלק לפחות חלק ממה שנשאר לאורחים, כדי שלא יישארו אצלי כמויות שלא אוכל לחסל ובסוף אזרוק. את מה שנשאר אצלי אני לוקחת לארוחת הצהריים שלי בעבודה וגם אוכלים את זה בארוחות הערב.
    5. קטניות, פסטה, קמח – מאחסנת במקרר/מקפיא כדי להימנע מחרקים.
    6. משתמשת בקליפות של ירקות (ששטפתי טוב) – גזר, עלים, תפוח אדמה… – להכין ציר ירקות ביתי.
    7. פירות שכבר לא מתאימים למאכל כפירות חיים, מקולפים (לא תמיד, תלוי בפרי) ונחתכים והולכים למקפיא – לשייקים וגלידות טבעיות.

  18. פוסט נהדר!

    התרומה שלי – את הגבעולים הלבנים של עלי המנגולד אני מפרידה מהחלק הירוק, חותכת לרוחב לפרוסות ברוחב כחצי ס"מ, מטגנת בשמן זית, מלח, פלפל ושום פרוס וכשמוכן סוחטת על התבשיל מיץ לימון.
    מעדן !
    אפשר לאכול ככה ואפשר לערבב עם אורז מלא מבושל, אורז לבן,בורגול, קוסקוס…

  19. פוסט חשוב. ואני אוסיף שדברים שאני לא אשתמש בהם כמו קצה ירקות, קליפות תפו"א וכו' – אני שמה בשקית אטומה במקרר, ופעם בשבוע הולכת לגינה הקהילתית ושמה בקומפוסט.

  20. רוני בן אפרת

    עז, הכתבה שלך מאוד מועילה ורציתי להוסיף אליה רעיון נוסף שעליתי עליו לא מזמן. בדרך כלל הייתי צולה את הסלק עד שעליתי על הפטנט הזה. כאשר בישלתי את הסלק במים עלה בדעתי לשמור את המים שתיבלתי בעדינות. אני שומרת את המים בבקבוק פסטה ומוזגת לעצמי לאחר יום עבודה מפרך שליש מי סלק ושני שליש סודה. יוצא משקה עדין, מרווה ובריא.

  21. גאה לומר שאנחנו כבר עושים את רוב הסעיפים בפוסט(:
    עוד אוכל (קצת פחות בריא אבל עובד) שממחזר אוכל זה אורז מטוגן, שאריות אורז במקרר פלוס שאריות של כל מיני מאכלים וירקות, כולם נכנסים פנימה עם קצת רטבים אסייתיים ויש אחלה של ארוחה מדברים שבקלות היו יכולים ללכת לפח.
    כמו כן כל דבר שעלה עליו עובש- חותכים את העובש ולוקחים למשהו שדורש בישול, מרק או משהו מוקפץ או מטוגן. כל ירק שהתרכך- כנ"ל, לתבשיל.
    עוד לא הגענו ממש לסיטואציה של קיצוץ תבלינים והקפאתם, אבל יודעים זאת בתיאוריה.
    עפ"י הפוסט שלך אנחנו לגמרי בדרך הנכונה, מינוס סעיף 1. פשוט לא רואים את זה קורה…. אבל לך תדע. אולי עוד נפתיע את עצמנו.
    תודה על עוד פוסט אינפורמטיבי מאוד(:

  22. עוד כמה טיפים ששמתי לב שאנו עושים בבית בלי להרגיש
    קוטג וגבינות לפני שמתקלקלות נכנסות למקפיא שעושים פשטידה מפשירים ומוסיפים
    פסטה עם רוטב שנשארת מוסיפים עליה תבלינים וביצים ולתנור או למחבת .
    עלי ירק מראש אני שוטפת וקוצצת למקפיא אולי כי הירק הבד"ץ יותר יקר וחבל לי לזרוק חבילות שלימות לפח .
    פלפלים ועגבניות ככה ככה חותכת לקוביות ושמה במקפיא למטבוחה הבאה
    פירות הופכים לריבה עד שיש כמות מכובדת במקפיא
    זהו בינתים אהבתי את הפוסט הזה מאוד תודה עוז

  23. תודה על פוסט נהדר ומחכים.
    אצלנו בבית עם הנהגתי דבר שנקרא "שקשוקת שאריות". אני לוקחת את הרוטב שנשאר מתבשיל שהבשר והירקות בו נגמרו, ומשתמשת ברוטב, (או מקפיאה ואחר כך משתמשת), ועושה מזה שקשוקה. בהתחלה הילדים חשבו שזה מוזר, אבל אחר כך מאוד מאוד נהנו ממגוון השקשוקות שהיו יוצאות מה"פטנט" הזה.

  24. חשוב להזכיר שלא כל ירק או פרי מקומו במקרר. ממש לא.
    הנה כמה דוגמאות: עגבניות, תפודים, בטטות, בצלים, תפוחים, אגסים, בננות, …

  25. הי עוז, תודה רבה על הטיפים המעולים.
    אצלנו בבית יש את "שקשוקת שאריות".
    רוטב שנשאר מתבשיל, מכל סוג שהוא, נכנס להקפאה.
    בארוחות ערב מוציאה, מחממת במחבת ושוברת בתוכה ביצים עפ"י כמות הנוכחים.
    כך יש לנו תמיד שקשוקות במגוון טעמים.

  26. היי עז!
    בתור אחת שמגיעה ממשפחה שלא זורקת אוכל, אני מיישמת את כל הכללים האלה, מכורח ההרגל.
    קשה לי לראות אנשים שזורקים צלחות מלאות באוכל שלא סיימו או שמתגאים בכך שהם לא אוכלים את אותו האוכל יומיים ברציפות ולכן זורקים לפח את מה שנשאר מאותו היום.. אני מתביישת בשבילם.
    גם אנחנו מאז ומתמיד מחזיקים קמחים, קטניות ואגוזים במקפיא. וגם פלפלים חריפים תמיד נמצאים במקפיא.
    לדוגמה, אמא שלי לא מכינה שייקים אך אם יש פירות שקיצם קרב, היא בדר"כ אופה אותם בתנור עם קינמון ואפשר (לא חובה) עם קצת סוכר או ממתיק טבעי.. או שהיא משלבת אותם בעוגת גבינה מהירה שעשויה מגבינת טבורוג ושיבולת שועל (במקום קמח), הטבורוג היא גבינה רזה ודחוסה וכך מתקבלת עוגה קרמית ועשירה, שמתאימה גם לחולי סוכרת.
    דרך אגב, אם יש לכם שמנת חמוצה ואשל בבית שצריך לנצל, אפשר להכין גבינת טבורוג ביתית טעימה ועשירה (הרבה יותר מהקנויה, אין מה להשוות).
    ובמקום להקפיא עשבי תיבול, אני תמיד מכינה פסטו כוסברה/ פטרוזיליה.
    בניגוד לפסטו קלאסי מבזיליקום, אין צורך בתוספת גבינה, ובמקום צנוברים יקרים, אגוזים.
    ואכן, תאריכים הם בגדר המלצה בלבד, אם זה לא נראה רע ולא מריח רע, זה אכיל 🙂
    ואם כבר נגענו בנושא, ירקות ופירות קצת עקומים, שימורים שהקופסה קיבלה מכה או שפג תוקפם אך הם בעצם טובים לעוד הרבה זמן ובכלל, מוצרים שתוקפם פג אך הם עדיין טובים, צריכים להימכר בזול במקום להיזרק.
    הסופרים או בעלי חנויות צריכים לפתוח ביוזמה שבה מוצרים -טובים- שבדר"כ נזרקים לפח ומתבזבזים, יימכרו במחירים זולים – וכן, אנשים יקנו את המוצרים האלה ועוד איך!
    כשיראו שמוכרים מוצרים טובים במחיר זול מאוד, הרוב לא ייסרב לכך.
    הרווח יהיה גם של הציבור וגם של החנויות, שייקבלו כסף על מוצרים שבדר"כ הם היו זורקים.

  27. עוד כמה טיפים שנזכרתי בהם:
    1. כשיש יותר מדי בננות שהבשילו בבת אחת, אני מקלפת ושמה בקופסא בפריזר, לשייקים.
    2. כשיש בננות בשלות מדי בחצי מחיר, קונה ומייד מקלפת למקפיא…
    3. קמחים, קטניות, אגוזים ושקדים במקפיא או במקרר (מה שמשתמשים בו, במקרר. השאר במקפיא).
    4. קונה תמרים אורגניים ישר מהמשק בקנייה מרוכזת, מחלקת מייד לקופסאות ושמה במקפיא. נשמר כמו טרי וללא חרקים.
    5. תפוחים שכבר לא הכי-הכי, אני מכינה מהם ליפתן פירות או רסק תפוחים (אפשר סתם לקלף ולחתוך לקוביות, ולבשל בסיר ללא כל תוספת מים או סוכר, רק על להבה מאוד קטנה לאורך זמן).

  28. כתבה נהדרת. חשוב לציין שיש היום גם מגמה לעשות שימוש בירקות ופירות לא יפים.

    מסתבר שכמות גדולה מהם נזרקת או לא נצרכת בגלל המראה.

    מחירם גם נמוך יותר מירקות יפים

  29. אמא שוקעת שהזמינה לראש השנה

    אם רק היתה דרך להאריך את חיי המדף של בצל ירוק, הייתי מאושרת

  30. מהחלות של שבת אפשר להכין פירורי לחם (לקלות בתנור ולצלות) או שאפשר להכין מהם קציצות נהדרות יחד עם עוד ירקות כמובן.

  31. שמי ליאת והיום אין לי כסף לקנות כלום מצאתי שיטה ואני לא צוחקת הכל אני לוקחת מהפח מה שנזרק לפח כפג תוקף ממלא את המקרר שלי אם זה ירקות פירות קרמבולה למשל זה פרי ש הוא יקר ואני נהנתי מאוד לאכול וליצור ממנו משקה זורקת מידי פעם אוכל אבל מבינה זה מיותר חיפשתי מה לעשות עם אורז ונתת לי רעיון מעולה מוקפץ אז מחר אני כבראשתמש באורז למוקפץ
    האמת לא מבינה למה הירקות והפירות שלנו צריכים להיות דוגמנים?
    גם מוצרי חלב שנזרקים לפח אני לוקחת וכך אני תורמת את חלקי בעניין של אוכל

    • שמח שהטקסט סייע 🙂 לגמרי איתך – לבחירה רק בדוגמנים יש משמעויות והשלכות אדירות ונוראות

  32. למה אפשר להשתמש בגבעול של הארטישוק?

  33. איך לאחסן מחדש שמן שהשתמשת בו לטיגון עמוק?

    • לשימוש חוזר?
      פחות מומלץ. אני מעביר לבקבוק ריק וזורק לפח הרגיל או מוסר למחזור בדוכן פלאפל קרוב לבית

  34. פוסט נהדר. גם אנחנו שונאים בזבוז מזון ומשתדלים לצמצם עד כמה שאפשר (מקפיא וכמובן לפתוח את הראש ולחשוב על כל דבר כעל חומר גלם חדש) ולעזור לסביבתנו גם (אם רואים שעומדים לזרוק משהו במכולת/אירוע וכו אוספים אלינו ומוצאים דרך נהדרת להשתמש).
    מזון הוא משאב חשוב! זה נורא איך שהיחס התרבותי אליו מזלזל, אנשים שלא חוו מחסור… שבע"ה אף אחד לא יחווה.
    פיתרון בעל משקל צריך להיות מערכתי, השאלה אם ואיך אפשר לשכנע מערכות מסוימות שזה כדאי ומשתלם לעשות את המאמץ/שינוי/ חינוך מחדש.

  35. היי עוז, יש לך רעיון מה אפשר לעשות עם ארטישוק ירושלמי (נקרא גם בטטה ירושלמית) רק ועייף? תודה (:

  36. פוסט מעולה!
    עוד דבר נפלא שאפשר –
    קליפות ושאריות של ירקות ופירות – לאסוף למיכל, למלא מים לתת לזה לעמוד (בין שעתיים ועד יום) ולאחר מכן להשקות עם המים האלה עציצים – מחזיר מינרלים וויטמינים לאדמה שבעציץ/אדמה

  37. שלום
    אני מאוד אוהבת את הדרך הזו. הפעם הזו שעשיתי את הקליק היה כששאלתי את חמי ההונגרי איך אני יכולה להכין לכבודם מנה שנקראת "רוקוט קרומפלי" הוא אמר לי משפט ששינה את חיי במבטבח "שירן את צריכה להבין, האמא ההונגרים (ואני אוסיף שכל אמא של פעם מכל עדה) לא הייתה מסתכלת על מתכון אלא הייתה מסתכלת מה יש בבית במקרר או בגינה ומשם מכינה". מאז אני חידשתי את הדרך שלי להכנת אוכל ורוב מה שכתבת כאן אני כבר עושה ואני ממש מתרגשת. אנחנו גם כמשפחה אוהבים ללכת לשדות אחרי קטיף ולקטוף את מה שנשאר (ברשות כמובן) ולעשות יום עגבניות שבו אנחנו מרסקים מבשלים מייבשים ומכינים רוטב עגבניות בסיסי, רוטב פיצה ממלא בזיליקום שגדל בגינה, רוטב שקשוקה שהוא חריף, ורוטב בסיס לגולאש שמכיל גם פלפלים. מקטיף בצל טיגנתי והקפאתי או הכנתי צנצנות חמוצים. רציתי לדעת אם יש לך עניין בתהליך של פרמנטציה של ירקות, פירות, לחם שאור, קמבוצ'ה וכו,? כי זה הכיוון שגם אנחנו התחלנו להתעניין בו…או שיש לך משהו שכתבת ועדיין לא נתקלתי בו. וגם לגביי שימורים אשמח לדעת עוד פרטים אם יש לך לשתף ולחלוק.

השאר תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם. שדה חובה *

*

Social Share Buttons and Icons powered by Ultimatelysocial

הירשמו לעדכונים במייל








    שתפו: